טיפול במשחק

טיפול במשחק הוא טיפול פסיכולוגי בו במהלך משחק בין מטפל למטופל במסגרת טיפולית, יכול המטופל להביע את עצמו, ומתאפשרת חשיפה רגשית ותקשורת המאפשרים התערבות טיפולית. ההנחה היא כי במהלך הטיפול במשחק, נוצר מרחב טיפולי הנחשב בטוח ומוגן, וכך מתאפשרת ההבעה הרגשית של המטופל דרך המשחק. בטיפול נעשה שימוש בתהליך הבינאישי שמתרחש בין המטפל למטופל במהלך המשחק, כדי לעזור למטופל לפתור בעיות ולהשיג צמיחה אישית והתפתחות מיטבית.

טיפול במשחק מתאים בעיקר לילדים. הם מבטאים באמצעותו יכולות שונות, כגון חשיבה, דמיון, תכנון, זיכרון ועוד. לילדים קל יותר לתקשר באמצעות משחק מאשר במילים, וגם קל להם ליצור קשר מהיר עם האחר באמצעותו. לכן בטיפול בילדים מעדיפים מטפלים רבים להשתמש במשחק כדי ליצור דיאלוג עם הילד, בו הילד יכול לשתף את המטפל בחוויות, התנסויות ורגשות, והמטפל יכול לתמוך בו ולסייע לו.

הטיפול במשחק מתקיים לרוב אחת לשבוע, במשך 30-50 דקות, באופן קבוע ועקבי. הוא נעשה בחדר טיפולים הכולל משחקים רבים ומגוונים, ויכול להתקיים במסגרת טיפול אישי או טיפול קבוצתי (עם קבוצת ילדים). משחקים נפוצים בחדר הטיפולים הם בובות ובית בובות, פלסטלינה, שולחן חול, משחקי קופסה, משחקי קלפים, משחקי כדור, תחפושות ועוד. הטיפול ניתן על ידי מטפלים שהוכשרו לכך, כגון פסיכולוגים, מטפלים בהבעה וביצירה, יועצים חינוכיים ועוד.

על פי מטפלים בגישה הפסיכודינמית וגישות אחרות, מאפשר הטיפול במרחב המוגן שנוצר באמצעות המשחק, תהליכים פסיכולוגיים כגון: בניית קשר ואמון עם המטפל המשחק איתו, השלכה לא מודעת של רגשות וחוויות הילד (למשל במשחקי תפקידים באמצעות בובות הכוללים דיבוב של הבובות בהתאם לרגשות הילד), התמודדות עם הצבת גבולות וכללים במשחק והפנמתם ועם ניצחון והפסד, ביטוי וזיהוי דפוסי התנהגות של המטופל ביחסים בינאישיים, הבעת קונפליקטים רגשיים וחברתיים והתמודדות עמם, ועוד. המשחק גם מאפשר נגיעה במורכבויות רגשיות בשילוב הומור, קלילות, יצירתיות ודמיון, שקיימים בכל משחק. במהלך המשחק יכול המטופל לתרגל מיומנויות חברתיות ורגשיות, ולעסוק בתחומים כגון הערכה עצמית, ניהול כעסים, עיצוב התנהגות, כישורי חיים ועוד. (מתוך: ויקיפדיה)